מסדר ענידת כנפיים, חצרים, 30 ביוני 1994

סגן הרמטכ”ל, מפקד חיל האוויר, חיילי חיל האוויר ומפקדיו, בני משפחות הבוגרים, עונדי הכנפיים, טייסים ונווטים, המצטרפים היום למשפחת חיל האוויר,

 בין אימת המוות לבין חדוות החיים, בין סכנת הכיליון לבין המשך הקיום, בין הכוונה שעדיין קיימת לחסל את מדינת ישראל לבין המשך קיומנו על האדמה הזאת – חוצצת חבורה נפלאה של אנשים שאין עוד כמותם בעולם. זו חבורה שאין לה יום ואין לה לילה, שאין לה שבת, אין לה חג ואין לה מועד. זו חבורה נלהבת, חבורה מסורה, מקצועית וחדורת אמונה  –  שיודעת כי על כתפיה מונח גורל חייהם של מיליוני יהודים, אשר אחרי אלפיים שנות תקעו כאן יתד ורוצים לבנות כאן בית: אלה הם חיילי צה”ל ומפקדיו, שאין כמותם. הם תעודת הביטוח של עם ישראל. 

בראש החבורה הנפלאה הזו עומדים אתם הטייסים, אתם הנווטים החדשים, וחבריכם במשפחת חיל האוויר. עליכם סומך עם ישראל ביום מלחמה, בכם הוא בוטח לעת שלום. אתם עונדים היום כנפיים, ואת החלק הראשון של שירותכם תסיימו על סף שנות הלאפיים. החודשים הקרובים, השנים הבאות, יעמדו בסימן שאלותיכם ושאלותיהם של רבים אחרים: אם יהיה שלום, כאשר יהיה שלום, האם יש צורך בצבא חזק? התשובה שלנו אליכם היא חד משמעית: גם אם וכאשר יהיה שלום, גם אם וכאשר נבקר בסמטאות רבת-עמון ונטייל בשווקי דמשק  –  תמיד יהיה צה”ל עוגן מרכזי בהוויית חיינו, הציר החשוב והחיוני מאין כמוהו, הכתפיים שעליו יישען השלום והרגליים שבעזרתן הוא ילך. רק צבא חזק יכול לאפשר להביא שלום. רק צבא חזק יכול לשמור על השלום. בעולם ההפכפך הזה אסור לחדול אף לרגע אחד מן הכוננות וההתכוננות,מן הערנות וההתעצמות. ידנו תושט תמיד לשלום, אך אצבעותיה יהיו תמיד על ההדק. גורלנו נתון כולו בידיכם ובידי חבריכם –  ואנחנו בוטחים בכם.

 טייסי חיל האוויר ונווטיו, צוותי הקרקע, אנשי המנהלות, זו לנו הזדמנות להודות לכולכם על שנה של מאמץ ושנה של הצלחות במבצעים ובפעולות הביטחון השוטף. הייתה זו שנה ששוב הוכחתם בה כי אין לכם מתחרים בעוז-רוח, בתבונה מבצעית, בביצועים למופת, ביכולות יוצאות מן הכלל. בשנה שחלפה התקבלה גם ההחלטה להצטייד במטוסי-קרב חדישים ביותר  –  ואלה יהיו תוספת כוח משמעותית בשנים הבאות.

 בשם הממשלה, בשם אזרחי מדינת ישראל, תודה לכם על ימים של דאגה ומאמץ, על מבצעים עלומים, על פעולות מוצלחות. 

בוגרים, אתם בנים למשפחה מפוארת שכבוד להיות חלק ממנה. אתם מצטרפים לשורת הנועזים והמובחרים, ועם ישראל כולו לוחץ ידיכם בתודה.

 תודה גם לכם, בני המשפחות. תודה לאבות, תודה לאמהות, תודה גם לאחים ולאחיות, לכם –  שלילותיכם טרופי דאגה לבנים, לכם שמושיטים להם יד בעת משבר ולחץ, לכם שמבינים את הבנים, שנותנים להם את חום הלב, את הכתף להישען עליה, ותודה לכם, בעיקר, על שגידלתם וחינכתם אותם להיות מה שהם –  הטובים ביותר.

 אלף תודות לכם. 

בוגרים, טייסים, נווטים, טוסו –  והביאו שלום בכנפי מטוסיכם. שמרו על מדינת ישראל, שמרו על עצמכם  – ושובו הביתה בשלום.